סקירה הסטורית של חקר ההתנהגות או ההיבטים הביולוגיים של ההתנהגות.

יוון העתיקה, גאלן (129-200), רופא וחוקר יווני.

מה שידעו בתקופה זו, זה כל מה שאפשר לראות בעין (ניסויים על גופות).

גאלן ,והרבה מבני תקופתו, תפיסה של דואליזם- תפיסה פילוסופית, איך תפסו התנהגויות, האדם מורכב משני יסודות: נפש וגוף.

הנפש היא איזשהו יסוד רוחני, לא חומרי (לא תופסת מקום), הנפש אחראית על כל מה שאנו קוראים לו היום תופעות נפשיות; מחשבות, זכרונות, למידה, רגשות וכו', והיא זו שמארגנת ומתכננת את ההתנהגות שלנו.

הגוף, לעומת זאת, הוא משהו פיזיקלי, חומרי, הוא בעצם המכונה שדרכה הנפש מבצעת את התוכניות שלה. והאדם הוא השילוב של השניים.

גאלן האמין שהנפש מזיזה את איברי הגוף השונים בעזרת העברה של איזושהי רוח לתוך הצינורות (בגוף האדם, כך חשב שהם).

 

רנה דקארט (1596-1650) פילוסוף, חוקר גוף האדם ומתמטיקאי צרפתי.

מבחינה אטומית, דקארט והיוונים ידעו אותו דבר.

לקח את הגישה הדואליסטית ושכלל אותה, עד היום נהוג לכנות אותו 'אבי הדואליזם המודרני'.

אמר שיש שני סוגי של התנהגות; רצונית ורפלקסיבית.

אמר שנפש, יש רק לבני אדם. הסתובב בגנים בפאריז, שם היו פסלים דינמיים, שידעו לזוז, והבין שהגוף פועל בצורה דומה.

התנהגות רפלקסיבית, לפי דקארט, היא התנהגות אוטומטית, מכנית, של תגובה לסביבה.

לדוגמא, כשאדם מכניס רגל לאש, למשל, העור מתעוות, באותו אזור, בעקבות כך סיב שמחבר את אזור הרגל עם אזור המוח נמתח, במוח המתיחה של החוט מזיזה זרוע קטנה שנקראת בלוטת האצטרובל.

המוח מלא בנוזל  גורמת לאותו נוזל למלא צינוריות דקות, שמובילות אל הרגל, וזרימת הנוזל בצינוריות גורמת לתנועה של רגל.

דקארט אמר שהרבה מההתנהגויות שלנו הן רפלקסיביות. התנהגות זו לא דורשת נפש, והתנהגות של בעלי חיים, כל התנהגות שלהם, היא רפלקסיבית.

התנהגות רצונית היא התנהגות שדורשת נפש, ולכן היא אופיינית רק לבני אדם.

הנפש מעגנת את ההתנהגות שלנו, הגוף הוא המוציא לפועל של הנפש.

הנפש באופן ישיר מזיזה את בלוטת האצטרובל וכך היא מזיזה את הגוף. (כמו ג'ויסטיק).

דקארט היה רציונליסט, אמר שכדי להגיע לאמת, צריך לחשוב בהיגיון.

אם רוצים לחקור התנהגות, צריך לחקור את הנפש.

לדוגמאות על השלכות של חלומות על הנפש מפי פרוייד לחצו כאן

 

דרווין – מוצא המינים (1859)

כתב את הספר מוצא המינים, גילה את תורת האבולוציה, שאומרת שהמצב בעולם מבחינת מיני בעלי החיים והצמחים היא דינמי, משתנה, המינים שמתאימים בצורה טובה יותר לסביבה בה הם חיים שורדים, ואלו שלא, נכחדים.

דרווין אמר שאמצעי הקיום מוגבלים, ולא כל הצאצאים של מין מסוים יכולים לשרוד, בגלל שהאמצעים מוגבלים. לאור זאת, מתקיים מאבק בלתי פוסק בין הצאצאים על משאבי הסביבה וצאצא שמותאם יותר לסביבה  ישיג את המשאבים, בעוד שהאחרים לא ישיגו אותם.

הגישה האבולוציונית מתנגשת עם הגישה הדתית הקלאסית. על פי הדת העולם נבנה בשבעה ימים. כל יום זן אחר. דרווין אומר שזה לא מצב סטטי, לא בכמה ימים, אלא איזשהו תהליך.

התפיסה הדתית הקלאסית אומרת שכל העולם, וכל מה שיש בתוכו, נברא בשביל האדם. (אלוהים אומר לאדם, אתה תשלוט בכל מה שיש פה, אדם הוא נזר הבריאה).

דארווין אומר שזה לא המצב, האדם נוצר בשרשרת של תהליכים אבולוציוניים, בעוד כמה שנים אי אפשר לדעת מה יהיה, כי יש שרשרת. דארווין ביסס איזושהי מהפכה חשיבתית. בעצם האדם הוא חלק מהטבע, וכמו שאפשר לחקור, בעל חי, אפשר לחקור גם בן אדם.

דכאון

מיקרוסקופ אור

בתחילת המאה גילו שהגוף האנושי, כמו גם גוף של בע"ח וצמחים, מורכב ממיליארדים של יחידות קטנות, תאים. ראו שמערכת העצבים מורכבת מתאים, שהיחידה הבסיסית נקראת תא עצב, או נוירון. במהלך המאה ה-20 המשיכו לחקור את מערכת העצבים וגילו שלתאי העצב יש תכונות מבניות ספציפיות:

רמון איכחל גילה את המבנה, חוקרים אחרים התעסקו ומצאו את התכונות הכימיות והכלליות.

 

מיקרוסקופ אלקטרוני

במהלך המאה 20 התרחשו פריצות דרך טכנולוגיות נוספיות. הומצא המיקרוסקופ האלקטרוני, ניתן להסתכל על דברים ברמת רזולוציה גבוהה ביותר, הומצאו אמצעי הדמייה מתקדמים כמו PET, fMRI, CT, שמאפשרים מחקר של מבנה ופעילות מערכת העצבים בבני אדם חיים ומתפקדים.

תא עצב – נוירון (נקרא כמו עקרב)

מורכב משלושה חדשים: גוף התא (סומא בלטינית), אקסון ודנדריט.

האקסון הוא שלוחה מאורכת, בודדת, שיוצאת מגוף התא (תמיד יש רק אקסון אחד) ודנדריטים הם שלוחות קצרות ודקות יותר (ויכול להיות כמה). כיום נהוג לחשוב שתפקידו של העצב הוא לקלוט, לעבד ולשדר מידע.

גוף התא – עיבוד, אקסון – שידור ודנדריט – קליטה.

על פי המבנה והתפקוד של הנוירונים ניתן לחלק אותם לסוגים שונים:

  1. תא חד קוטבי (יוניקולרי)
  2. תא דו קוטבי (דו פולרי)
  3. תא רב קוטבי (מולטיפולרי).

מבחינה תפקודית קיימים גם כן שלושה סוגים:

  1. תא תחושתי (סנסורי)
  2. תא תנועתי (מוטורי)
  3. אינרנוירון (מתווכים)
  4. דוגמא נוספת על פרוייד

מלבד התאים היעודיים של מערכת העצבים (נוירונים) מערכת העצבים מכילה גם תאי תמך (תומכים) שקוראים להם תאי גלייה: אסטרוציט, אוליגודנדרוציט, מיקרוגליה.

תאי הגלייה מספקים מזון, הגנה, פסולת ומאפשרים לנוירונים לבצע את פעילותם.

 

אבות הגישה הדואליסטית – אריסטו, אפלטון, דקארט וגאלן.

"אין ספק שהאני הזה, כלומי, נפשי שעל ידיה הניי מה שהניי, מובחנת מגופי בהחלט ובאמת, ואפשר לה להיות או להימצא בלעדיו." דקארט. הגישה אומרת שיש שני מישורים- נפש וחומר.

אלוהים ברא את האדם, וקיבל גולם שעשוי חומר, ברגע מסוים הכניס נפש, רוח, בדבר הזה.

  • הבעיה הפסיכופיסית – אם הנפש היא ישות בלתי חומרי, היא לא מצייתת לחוקי הטבע, בעוד שהגוף הוא רק חומרי, איך השניים מתקשרים ביניהם? איך יכול להיות קשר בין דברים כ"כ שונים?

ישנם ארבעה היגדים: גוף האדם הוא ישות חומרית, נפש האדם היא ישות רוחנית, הנפש והגוף פועלים זה על זה והרוח והחומר אינם פועלים זה על זה (שלושת הראשונים מתנגשים ברביעי)

 

מטריאליזם – "תופעות נפשיות, כל התופעות הנפשיות, אם מודעות ואם לא, תופעות הקשורות בראייה או בשמיעה, כאבים, דגדוגים, מחשבות.. כל חיינו הנפשיים, נגרמות על ידי תהליכים המתרחשים במוח". אומרת שאין נפש, הכל חומרי. כל דבר שאנו קוראים לו נפשי, הוא למעשה משהו פיזיקלי טהור במוח.

  • רצון חופשי – אם אנו אומרים שכל התופעות הנפשיות הן תוצאה של מצבים פיזיקליים של המוח, אין לנו שום שליטה על ההתנהגות שלנו. אם אני מטריאליסט אני מאבד את הרצון החופשי, מי ששולט על הפעילות המוחית שלי, ומתוך כך על ההתנהגות שלי זה רק הפיזיקה וחוקי הפיזיקה.

מחשבה אחת על “סקירה הסטורית של חקר ההתנהגות או ההיבטים הביולוגיים של ההתנהגות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים